תבלינים ושימושם ברפואה

התבלין הוא חלק מצמח או חומר המופק מצמח בעל טעם וריח, המשמש בדרך כלל כתוספת למזון לשם תוספת טעם או ריח, למשל פלפל, שומר, נענע, ציפורן וכו'. כבר בימים קדומים באוכלוסיות שונות הוגדרו התבלינים כמסייעים לטיפול במחלות שונות, בנוסף לשימוש בהם לתיבול מזון, לשימור מזון ולקוסמטיקה. להלן רשימה של תבלינים נפוצים – מה הם מרפאים ומה הם מונעים.

גרגרנית יונית (פרפרניים) Tritonella foenum graecum
חילבה

תכולת חומרים: Trigonelline ספונינים-סטרואידלים, פלבנואידים, שמנים, מוצילגים, ויטמינים A,B,C, סידן וברזל.
שימוש והשפעה: הזרעים עוזרים בהורדת רמת הסוכר בדם בחולי סוכרת, משקיט כאבי בטן הנובעים מהרעלות שונות, לריפוי פצעים פתוחים. כמו כן שימש כתבלין ולהכנת צבע לפנים.

כמון תרבותי (סוככיים) Cuminum cyminum

תכולת חומרים: שמן אתרי, טאנינים.
שימוש והשפעה: מעורר הפרשת מיצי עיכול, סופח גזים במעיים, משפר יצירת החלב אצל מיניקות.

לחך סגלגל (לחכיים) Plantago ovata

תכולת חומרים: מוצילגים, טאנינים.
שימוש והשפעה: משמש במקרי עצירות כמשלשל, בעלים משתמשים לריפוי חיצוני של פצעים ועקיצות דבורים.

לימונית ריחנית (דגניים) Cymbopogon citrates

תכולת חומרים: ויטמין C, שמן אתרי.
שימוש והשפעה: במחלות זיהומיות ולמניעת מחלות חורף.

מליסה רפואית (שפתניים) Melissa officinalis

תכולת חומרים: שמנים אתריים, טאנינים.
שימוש והשפעה: מרגיע כללי, משתן, יעיל נגד הצטננויות, יעיל נגד התכווצויות רחם ונגד כאבי מחזור.

מרווה משולשת (שפתניים) Salvia fruticosa

תכולת חומרים: שמנים אתריים, טריטרפנים, פוליפנולים.
שימוש והשפעה: מרגיע כאבי בטן וסופח גזים, בשימוש חיצוני לחיטוי פצעים, תה כנגד שיעול וכנגד כאבי ראש, מקל במקרי הצטננויות ושפעת.

מרווה רפואית (שפתניים) Salvia officinalis

תכולת חומרים: שמן אתרי המכיל thujone וכן cineole קמפור ובורנאול, סאפונינים וטאנינים.
שימוש והשפעה: טיפול נגד הצטננות, שיעול ודלקות גרון, שיכוך כאבי מחזור להפרעות שונות במערכת העצבים פעילות אנטיספטית ופעילות נגד פטריות.

נענע חריפה (שפתניים) Mentha piperita

תכולת חומרים: מנתול.
שימוש והשפעה: משפר תפקוד מערכת העיכול, כולל מקרים של תסמונת המעי הרגיז I.B.S.; סופח גזים במערכת העיכול; מונע בחילות והקאות ופעילות אנטי-חיידקית ואנטי-נגיפית.

פטרוסלינון מסולסל Petroselinum crispum
(פטרוסיליה) (סוככיים)

תכולת חומרים: מינרלים וויטמינים, ברזל, ויטמין B3, C , אשלגן, מגנזיום.
שימוש והשפעה: מעורר הפרשת שתן ונקרא "מנקה הכבד והכליות", מזרז את פעולת העיכול ומעורר תיאבון.

פלפלת הגינה (סולניים) Capsicum annum

תכולת חומרים: קפסיצאין.
שימוש והשפעה: שיכוך כאבים בעיקר בשרירים, בפרקים ובעצמות, ובשיגרון כרוני, מונע כאבים במחלות הרפס שלבקת חוגרת, ובגירוד כרוני קשה.

צלף קוצני (צלפיים) Capparis spinosa L.

תכולת חומרים: סטקילון, חומרים אנטי-היסטמינים.
שימוש והשפעה: תרופה משלשלת, נגד שיגרון ולהורדת חום, השפעה על קרישת דם.

גד השדה (סוככיים) Coriandkum sativum
(כוזברה)

תכולת חומרים: שמן נדיף, קוריאנדרול, ג'רנייל בורנאול, טרפנים.
שימוש והשפעה: נגד הפרעות עיכול, עוויתות ולהורדת רמת כולסטרול.

אזוב מצוי/"זעתר" (שפתניים) Majorana syriaca

תכולת חומרים: פנולים, שמן אתרי, תימול.
שימוש והשפעה: מקל על הנשימה ומרגיע שיעול, נגד דלקות מעיים ובתוספת שום מרחיק תולעים, פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-פטרייתית.
הערה: הזעתר מורכב מאזוב מצוי, קורנית, אוג הברוסקאים, שומשום ומלח.

רוזמרין רפואי (שפתניים) Rosmarinus officinalis
Ginger
שימוש והשפעה: פעילות אנטיאמטית – מונעת בחילה והקאה, למניעת תופעות מחלת הים, לטיפול בבחילות והקאות אצל חולי סרטן אחרי טיפולים כימיים.

כורכומה ארוכה (זנגביליים) Curfuma longa
Turmeric

תכולת חומרים: שמן נדיף, טורמרין, כורכומון, רזין.
שימוש והשפעה: הראה נטרול חומרים מסרטנים – בנטילה דרך הפה וכמו כן נטרול חומרים מסרטנים בשימוש דרך העור, מזרז הפרשת מיצי קיבה, פעילות אנטי-דלקתית.

קינמון (עריים) Cinnamomum zeylanicum

תכולת חומרים: שמנים נדיפים, אלדהיד, צינמי.
שימוש והשפעה: משמש כתבלין וכתרופה, פעולתו טובה כנגד שלשול. מונע מחלת ים, בחילות והקאות ומונע תסיסה במערכת העיכול.

קימל (סוככיים) Carum carvi
Caraway

תכולת חומרים: בזרעים קרוון, לימונן.
שימוש והשפעה: נגד עוויתות במעיים, גזים ולהגברת תנובת החלב אצל מיניקות.

שמר פשוט (סוככיים) Foeniculum Vulgare
Fennel

תכולת חומרים: שמן אתרי, אנתול, פאנקין וחומצות שומן.
שימוש והשפעה: פעילות אנטי-חיידקית, כיווץ שרירים חלקים, פעילות מיוחדת נמצאה כעוזר להרזיה עקב פעילותו הדומה לפעילות אמפטמינים.
השמן בעל טעם מתוק, משמש כתוספת לתעשיות מזון ודברי מתיקה ותעשיית הקוסמטיקה. משמש כעזר לעיכול, מכייח, משתן ונוגד עוויתות.

יש לציין שבספרי הרפואה מוזכרים כ- 20-30 תבלינים כצמחי מרפא. ברבים מהם משתמשים בחומרים הנדיפים (שמנים אתריים), המשמשים בסיס לשיטת הריפוי הקרויה ארומותרפיה – בשיטה זו מחדירים לגוף את החומרים ע"י אמבטיות או עיסוי לעור, או באדים כאינהלציה, מה שמאפשר חדירתם והעברתם המהירה למחזור הדם.