גינקגו בילובה
ברפואה הסינית מופיעות סגולותיהם הרפואיות של עלי הגינקגו בילובה בריפוי מחלת קצרת (אסטמה), הגברת זרימת הדם ההיקפית בעיקר בנימים, ומניעת תופעות זיקנה שונות כמו ליקויי זיכרון מיידי (DIMENTIA), ליקויי שמיעה וצלצולים באוזניים.
הצמח הדליק את דמיונם של מדענים ורופאים בעולם המערבי. נעשו בו ניסיונות מבוקרים ובלתי מבוקרים רבים, והוא נמצא היום בראש רשימת המוצרים הנמכרים ביותר בגרמניה ובאיטליה לשימושים שהוזכרו לעיל.
עתה חוקרים את השפעתו על הסובלים מסניליות ואלצהיימר. החומרים הפעילים שזוהו: פלבנואידים, טרפנים, ספונינים, חומצות אורגניות שונות ומינרלים.
בעלי הצמח גילו חומרים הנקראים גינקולידים ((GINKOLIDES הפועלים למניעת קרישת הדם ועל ידי כך מונעים בעיות של טרומבוזות.
נערכים היום ניסויים לשימוש בגינקולידיס כסיוע למניעת דחייה בהשתלת איברים. מניעת שחרור טרומבוקסן ופרוסטגלנדינים אחרים המשפיעים על התחזקות מחלת הריאומטיזם ומניעת תגובות אלרגיות ודלקתיות שונות.
חשוב לציין שריכוז החומרים הפעילים בעלי הצמח הוא אפסי ולכן מייצרים ממנו היום תמצית המכילה ריכוז של 24% של החומרים הפעילים, שהוא ריכוז גבוה ופעיל ביותר, למעלה מפי 50 מהנמצא בעלי העץ, ובה משתמשים בכמוסות לבליעה. הדבר מאפשר סטנדרטיזציה של החומרים הפעילים, כך שבניסויים הקליניים השונים יודעים בדיוק באיזה כמות חומר השתמשו לקבלת ההשפעה הרצויה. כמובן שהתכשיר בשוק המכיל את התמצית המרוכזת, עובר תהליכי סטנדרטיזציה, כך שיודעים בדיוק כמה חומר פעיל נמצא בכל כמוסה.
עד היום עדיין מהווים צמחי הרפואה כ- 25% מהתרופות הנרשמות בעולם המערבי. בעולם השלישי הן מהוות 75% ויותר. אחד מהצמחים החשובים ברפואה הסינית הוא הצמח גינקגו בילובה (GINKGO BILOBA), שהוא השריד היחיד מהצמחייה שכיסתה את כדור הארץ בתקופה המזוזואית, שגילה נאמד בכ- 200 מיליון שנים. העץ קדוש ועצים בני 500 שנה מפארים מקדשים בסין. העץ עמיד לזיהומי אויר ולהשפעות סביבתיות מזיקות אחרות. העץ יכול להגיע לגובה של עשרות מטרים.