פרופוליס – להגנת הכוורת

פרופוליס הוא אחד ממוצרי הדבורים ש"נשכח" מזה כמה מאות שנים.

בעשרות השנים האחרונות חזרו להתעניין במוצר זה, בשל הפוטנציאל הרב-גוני הטמון בו לשימוש האדם ולתועלתו.

פרופוליס הוא תוצר של הדבורה המשמש לחיזוק הכוורת ולהגנתה. מקור המלה יווני ופירושה: לפני = pro, עיר = polis, כלומר "הגנה בשער העיר". מהמלה ניתן ללמוד שכבר בעבר הרחוק היו ערים לכך שהדבורה מייצרת חומר שחשיבותו רבה להגנת הכוורת בפני מזיקים ופגעים שונים.

מקורו של הפרופוליס בהפרשות עצים וצמחים, שהדבורה מביאה עמה אל הכוורת על גבי רגליה. בכוורת, בתוך מעי הדבורה, מעובד הפרופוליס בעזרת הפרשות מיצי הדבורה. המוצר הסופי הוא חומר צמיג, הדומה לפלסטלינה, שצבעו חום שחור ומכאן גם כינויו העממי: השעוה השחורה – ( The black wax) כוורות הממוקמות ביערות, בין עצים העשירים בהפרשות שרפים (צפצפה, אלון, אורן ועוד) עשירות בתכולת פרופוליס.

מהסתכלות בחיי הדבורים מסתבר שהפרופוליס משמש כחומר הגנה בפני מזיקים שונים בכוורת. הדבורים מורחות בפרופוליס את תאי הכוורת, כאמצעי חיטוי, בטרם הטילה בהם המלכה את ביציה או בטרם אוחסנו בהם דבש או ריפתה. הדבורים אף עוטפות בפרופוליס גופים זרים או חרקים שחדרו לכוורת והומתו בה לאחר עקיצת הדבורה. מיעוט הזיהומים בכוורת (זיהומי חיידקים, פטריות חד תאיות ונגיפים) מקורו בכושר החיטוי הרחב של הפרופוליס. שימוש אחר שעושות בו הדבורים הוא סתימת פרצות, למניעת חדירת גופים זרים, ריחות וכיו"ב, אל תוך הכוורת, ומאזורים אלה ניתן ללקטו.

דומה שלפני כמה אלפי שנים נעשה שימוש רחב בפרופוליס יותר משנעשה בו היום: הכהנים המצריים הקדמונים השתמשו בו כתרופה וכן באומנות החניטה. הם מרחו את החנוטים בפרופוליס, שהוא כאמור חומר משמר. רעיון שימור החנוטים מקורו, קרוב לוודאי, בהסתכלות במעשי הדבורים, המושחות גופים זרים וחרקים בפרופוליס, כפי שצוין לעיל.

שבטי האינקה באמריקה הדרומית השתמשו בפרופוליס כתרופה לטיפול בפצעים פתוחים.

היוונים, לפני ספירת הנוצרים, השתמשו בפרופוליס לריפוי פצעים מוגלתיים.

בספרות הרומית, מלפני ספירת הנוצרים, מצוין השימוש בפרופוליס ברפואה. גם בקוראן מוזכר הפרופוליס כבעל תכונות מרפאות.

ובתחום שונה לגמרי – בימי הביניים השתמשו בפרופוליס כמרכיב של לכה עדינה, לציפוי כלי נגינה. את כינורות הסטרדיוואריוס, הנחשבים לטובים בעולם, ציפו בזמנו בלכה המכילה פרופוליס, שמקורו ממחוז קרמונה (cremona) באיטליה, שמטרת הציפוי – שימור והגנה מפני זיהומים.

הרכבו הכימי המדויק של הפרופוליס אינו ידוע.תכולתו באופן כללי היא: שרפים 55%, שעווה 30%, שמנים אתריים 10% ופולן 5%. בין המרכיבים הכימיים הבולטים בפעילותם הביולוגית והמצויים בפרופוליס מוזכרים הפלאוונים.

הפלאוונים הם בעלי מבנה ארומטי ומצויים בעלי צמחים ירוקים. לאחר מות התא, משתחררים הפלאוונים מציטופלאסמת התא ועוברים לנוזל הצמח, אשר נאסף ע"י הדבורה בעת שאיבת הצוף מפרחי הצמח.

ברפואה המקובלת משמשים הפלאוונים הרבה בריפוי מחלות שונות באדם ובמניעתן ועל כן פעילויות אלה של הפרופוליס מיוחסות לפלאוונים. אך על מנת להגיע למסקנות ברורות וחותכות יש צורך במחקרים יסודיים ומקיפים בתחום זה. נראה כי לשילוב של פלאוונים ושרפי עצים חלק חשוב במגוון פעילויות אלה.

מכל מקום, הפרופוליס מגלה את הפעילות האנטימיקרובית הרחבה ביותר מבין כל מוצרי הכוורת. מסתבר ששימושי הפרופוליס מתמקדים בעיקר בריפויין ובמניעתן של שורה ארוכה של מחלות.

אם נסכם את המובא בספרות המדעית, הרי ששימושים אלה כוללים: טיפול בפצעים, בכוויות, בזיהומים של עור, פה, שיניים, גרון ומחלות כשפעת, שחפת ועוד. ריפוי מחלות חשוכות מרפא כספחת (פסוריאסיס), צילחה (מיגרנה) ועוד. במקרים בודדים נמסר על דחיית גידולים מוצקים ומניעת התפשטות שלוחות ממאירות עקב טיפול בפרופוליס. כן משתמשים בו כתכשיר להרדמה מקומית, לריפוי תופעות אלרגיה, לעירור כושר החיסון בגוף ולהגברתו (הפרופוליס מביא להגדלת מספר הכדוריות הלבנות בדם). כן משמש הפרופוליס מרכיב בתכשירים קוסמטיים.

למעשה ההתעניינות בפוטנציאל הטמון בפרופוליס מצריכה ביצוע שורת מחקרים מקיפים ויסודיים ברמה מולקולרית על מנת להכירו ולעמוד על השימושים שניתן לעשות בו.

קבוצת עבודה בראשות כותב מאמר זה במכון למחקר ביולוגי בנס- ציונה, ממתינה לאישור בקשת מענק מהמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח למטרות בדיקה מקיפה ויסודית של מגוון התכונות הביולוגיות הטמונות בפרופוליס והשימושים האפשריים בו לתועלת האדם.