הרפואה המשלימה והשתלבותה בתהליכי הריפוי

"סרטן" אינה מילה נרדפת למוות. אפשר להלחם בסרטן ואפילו לרפא אותו בעזרת מערכת מורכבת ומסועפת של טיפולים, בשיטה משולבת של רפואה קונבנציונלית ורפואה משלימה, (הידועה גם כ"רפואה אלטרנטיבית" או "לא קונבנציונלית").

דרוש כוח נפשי רב כדי להיאבק במחלה ולנצח אותה. עם רצון עז, בסיוע של צוות רפואי, תוך כדי מעורבות ונחישות, יש סיכוי להחלמה.

הרפואה ה"לא קונבנציונלית" היתה במשך שנים מטרה לבקורת קשה ולא זכתה באמונם של הציבור ושל אנשי המקצוע.

השיטה, המוכרת גם כ"רפואה אלטרנטיבית", לא רעילה, הוליסטית או טבעית, מופקדת לעיתים קרובות בידיהם של אנשים שלא הוכשרו ולא הוסמכו לכך וגורמים נזק קשה לחולים ולשיטה בכלל.

התחום העדין והמורכב של טיפול בחולי סרטן, מחייב ידע מקצועי מתאים, רגישות רבה ושיתוף פעולה בין המטפל "הטבעי" ובין החולה, המשפחה והצוות הרפואי.

הרפואה האלטרנטיבית אינה באה להחליף טיפול כירי (כימותרפי) ו/או הקרנות.
זוהי רפואה משלימה, שנועדה להקל על הסבל הרב שסובל חולה הסרטן, תוך התייחסות אישית לכל חולה ולרצון העז שלו לשיפור איכות החיים.

רוב האנשים פונים אל הרפואה הטבעית כאל כלי עזר, כאל אפיק נוסף בטיפול הקונבנציונלי. כדאי לזכור תמיד כי רצוי לשלב את השיטות זו בזו ולא להחליף את האחת באחרת.

הטיפול הלא רעיל יכול להיות גורם ממתן ונועד לקבוצות סיכון, לחולים הרוצים לחזק את מערכת החיסון שלהם, או לעצור התפרצות מחודשת של המחלה.

הטיפולים נבדקו ונוסו בהצלחה במרכזים רפואיים באירופה, בארצות הברית ובמקומות אחרים ונמצאו מועילים ומסייעים במידה רבה. כיום הם חלק בלתי נפרד ממערכת הטיפול בחולי סרטן השואפים לשפר את איכות חייהם.

חולה במחלת הסרטן זקוק לאווירה רגועה ונינוחה כדי לשוב ולחיות בהרמוניה מירבית, תוך כדי תנועה ותזונה טבעית ומאוזנת וסביבה תומכת שתעזור לו לאזור כוחות ולהתמודד עם המחלה.

הטיפול המשלים חייב להתבצע ע"י רופאים או צוות רפואי שהוכשר לכך במיוחד. ולפי חוק הרופאים המאפשר לרופאים לעסוק במקצועות התזונה הומאופטיה ואקופונקטורה, כך גם בנושא רגיש זה.
כבר לפני 15 שנה פורסם ע"י (Barne Cassilleth) ש- 13% מחולי הסרטן קיבלו טיפול לא קונבנציונלי – אך רובם השתמשו בטיפול זה לצד הטיפול המקובל במחלקות האונקולוגיות.

מקורה של הגישה השוללת שימוש בשיטות נלוות נובעת מהפחד והחרדה של הצוות הרפואי מהפניית אנשים למטפלים שמבטיחים הבטחות שווא ואינם יודעים את מהות המחלה.
כמו כן יש חשש שהחולה יתפתה לעזוב את הטיפול המקובל.
הטענה שההוכחות או חוסר ההוכחות המדעיות בטיפולים הנלווים הינם בטלים בשישים "ואין שום מחקר מקובל…", חרדה שבמהותה הינה נכונה, אך יש לציין שהיום יש יותר ויותר מחקרים בנושא הטיפולים התומכים - פסיכולוגיה, טיפול בצמחים, תזונה ועוד. אין מקום "לידי חשמל" "ומים קדושים" ואין ספק שהיום הוכחו שיטות מסוימות של הרפואה המשלימה בעבודות מדעיות אקראיות ומסודרות המקובלות בעולם הרפואה.

רוב הרופאים המערביים נוטים "לשלול" את הצורך לשימוש בשיטות לא קונבנציונליות מתוך חוסר רצון להעמיק וללמוד שיטות ריפוי אלה. וזאת על אף שכ- 60% מהרופאים המטפלים בשיטות ריפוי נלוות אלו הינם רופאים מערביים ומומחים בתחומים שונים וחלקם אנשי מדע בתחום חקר צמחי המרפא, המחקר הפסיכולוגי והתזונתי, ועובדים בשיתוף עם אוניברסיטאות מוכרות ומכובדות.

ב- 1992 דיווח לרנר ש- 35% מהחולים שפנו לרפואה האלטרנטיבית, הטיפול הומלץ ע"י הרופא האישי, דבר שמתוך רושם לא קיים בארצנו וזאת עקב התנגדות נחרצת של הרופאים. ובאותו מאמר דיווחו רק 2% מהרופאים שאכן המליצו על טיפול טבעי.

באירופה צוין ש- 50-75% פנו בצורה כל שהיא לרפואה משלימה.

והיכן טמונה הבעיה?

1. חוסר תקשורת בין צוותי הריפוי במרפאות ובתי החולים ובין רופאים העוסקים ומוכשרים בתחום זה תוך כדי החלפת דעות, שיטות מחקר וביצוע עבודה מסודרת.

2. חוסר הכוונה מטעם האגודה למלחמה בסרטן תוך כדי הסבר על שיטות הריפוי הטבעי.

3. חוסר נקיטת עמדה של האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה ולעיתים התעלמות וחוסר התייחסות לעובדות, גורמת לאנדרלמוסיה ואולי אפילו אנרכיה בענף.

4. חוסר מידע של הרופאים ואי יכולתם לעדכן את החולה המחפש מקור אינפורמציה בשיטות הקונבנציונליות, אך גם הלא קונבנציונליות. ע"י הקניית ידע והכוונת החולה , היה הרופא מנווט את השילוב בטיפולים למקום רצוי ומונע בזאת פניה של החולים ל"ידעונים" "מבטיחנים שרלטנים למיניהם".

5. תחושת החולה של ייאוש וחוסר תמיכה מספקת ותוך כדי הרצון לשמור על איכות חייו, מהווה את הבסיס לפניה לגורמי תמיכה נוספים.

6. יוזמת הפניה לטיפולים הנלווים צריכה להתבצע ע"י הרופא האונקולוג תוך כדי מתן תמיכה לחולה היכול לגעת בכל תחום, כי אין הרפואה האונקולוגית מסוגלת לתת את כל הפתרונות ולא את הבטחת הריפוי.

7. יש לעודד את החולה לפנות לשיטות נלוות – בטוחות המבוצעות ע"י אנשי מקצוע תוך כדי שמירת פרוטוקול הטיפול הקיים.

בספרי "רפואה טבעית וסרטן" העליתי על הכתב את עקרונות הרפואה האונקולוגית המערבית המקובלת תוך כדי שיתוף ושילוב שיטות הריפוי המשלים ומתוך יצירת מודל וחוות דעת לארגוני הרפואה לשיתוף פעולה.
המידע לחולה הסרטן הינו הבסיס ליכולתו ויכולת משפחתו להתמודד עם המחלה הנ"ל.

בדו"ח ועדת הקונגרס האמריקאי בשנת 1990, חולקו שיטות הריפוי

הטבעי ל- 5 קבוצות.

1. גישות פסיכולוגיות והתנהגותיות.

2. טיפולים תזונתיים.

3. טיפול בצמחי מרפא.

4. טיפולים פרמקולוגיים – ביולוגיים.

5. טיפול לחיזוק מערכת החיסון.

בבסיס השאלה של יעילות טיפולים אלה נמצאת ההתנגדות של אנשי המדע והרפואה לשימוש בשיטות אלו, אך נמצאת גם התשובה לשיתוף פעולה ונכונות למצוא את יעילות הטיפולים ולהביא לתועלת קלינית, גופנית ונפשית לחולים.

השאלה??

1. האם הטיפולים המשלימים גורמים לתועלת ביולוגית או/ו פיזיולוגית ומה סיכויי וסיכוני הטיפול?

2. מה התועלת הפסיכולוגית של הטיפול?

אמנם קשה למצוא בספרות הרפואית מחקרים קליניים מרובים על השפעת הטיפולים המשלימים באונקולוגיה. מיעוט זה עלול לנבוע מהחשש לשיתוף פעולה בין רופאים קונבנציונלים "ואלטרנטיביים" הבא משני הצדדים גם יחד. בירור מקיף של הגישות הטיפוליות, מרכזים טיפוליים ומטפלים המומחים בענף, הראו הצלחות של הארכת חיים ושיפור באיכות החיים.
נתונים מדעיים פורסמו בספרו של Cancer and Natural Medicine John Boik 1995 .

גם הרופא האונקולוג, בהערכתו את הסיכויים מול הסיכונים בטיפול הכימי, הקרינתי והניתוחי, יודע כי לא תמיד ייתן תשובה מלאה לבעיית החולה ולא תמיד יביא לריפויו, ולכן הנני קורא לפתיחות ושיתוף פעולה!!!

הצגת "המרפאים הטבעיים" כולם כנוכלים וגורמי הונאה, תוך כדי ראיית הפציינט כשם את כספו על קרן הצבי – הינה מוטעית וגורמת ריחוק. והרי אין בטחון שטיפול כימי או קרינתי הינו הטיפול היחידי העוזר לחולה.

ישנה תחושת עוינות וריחוק בין הצדדים המטפלים בטיפולים משלימים לבין הצוות האונקולוגי
ולדעתי ריחוק זה גורם לפגיעה ישירה בחולה ומשפחתו.

הפניה הינה לגופים העוסקים באונקולוגיה - להרים כפפה ולהירתם לשיתוף פעולה, כי התעלמות מהנושא לא תועיל!!!
פניה לשיתוף פעולה עם האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה,
פניה למשרד הבריאות - לדון בצורה בוגרת, עניינית, יסודית ומעמיקה תוך
כדי היעזרות בגורמים בשטח המומחים בתחום זה.

אין ספק כי בהסתכלות הרחבה ובתפישת הטיפול הכוללני – המערבי וההוליסטי כאחד, נודעת חשיבות רבה לשימוש בתחומי הרפואה המשלימה. יש מקום לבירור מעמיק וסקר לגבי קיומן של שיטות הטיפול בארצנו ובדיקת כדאיות הטיפול ויכולת הניצול המקסימלי ע"י גופי הרפואה.

שילוב מקצועי אחראי ומבוקר של טיפולים אלו ושילובם באונקולוגיה המודרנית יכול להיות בעל תועלת משמעותית לחולים ומשפחותיהם.