אנתרופוסופיה וצמח הדבקון הלבן

הרפואה האנתרופוסופית התפתחה בתחילת המאה, ב- 1920, על ידי רודולף שטיינר

וד"ר איטה וגמן.

בבסיס השיטה עומדת הבנה מעמיקה של האדם בהיבטי הגוף והנפש גם יחד. הטיפול בסרטן הוא אחד מתחומי העיסוק העיקריים של האנתרופוסופיה. הרפואה האנתרופוסופית, כמו מרבית משיטות הריפוי הטבעי, מטפלת בחולה (והוא המרכז) ולא במחלה, ומשלבת טיפול תרופתי עם טיפוח אורח החיים, הרפיה וטיפולים באמנות ובצבע.

רצוי לבצע רטייה-קומפרס של מגבת חמה על אזור הכבד (רום הבטן מצד ימין, מתחת לקשת הצלעות).

טיפולים נלווים ניתנים בעזרת אמבטיות הידרותרפיה + שמנים ארומטיים ועיסויי גוף שונים.

שיטת האנתרופוסופיה הקפידה על הריפוי באמצעות האמנויות, אמנות התנועה שיישם רודולף שטיינר. כל תנועה והשפעתה כמרגיעת הנפש ומרפאת המחלה.

באמצעות הטיפולים של ציור, אור, צבע, פיסול, דיבור, שירה ומוסיקה – פונה המטופל לנפשו, לכוחותיו הפנימיים וליכולת הריפוי העצומה הגלומה בתוכו.

האדם יכול לשנות בתוכו את הדורש שינוי, ובכך לשפר את כוחותיו ואת יכולתו להתמודד עם המחלה, עם תופעות הלוואי ועם החולשה.

על פי שיטה זו, את חוסר התקווה והייאוש תופסים כוחות של אמונה ועוצמה נפשית ופיזית לריפוי.

הטיפול התרופתי מבוסס על השימוש בדבקון לבן – Viscum Album.

השימוש בדבקון לבן – Mistletoe – Viscum Album

השלב השני בטיפול האנתרופוסופי הוא שינוי אורח החיים, מבחינת סוגי המזון, ושתיית מים ממקור איכותי. רצוי שהמזון יהיה מורכב מחומרים אורגניים – מזון טרי ובלא חומרים משמרים או תופסות מזון מלאכותיות.

שיטת טיפול זו מבוססת על חומרים המופקים מצמח טפיל בשם דבקון לבן (Viscum Album), הגדל על סוגים שונים של עצים, כגון עצי תפוח, לימון ואגס. ברפואה משתמשים בעלים ובזמורות צעירות. הטיפול הוצג כאמור לראשונה על ידי רודולף שטיינר בשנת 1920, ומאוחר יותר על ידי ה- "Association For Cancer Research Arlesheim".

פעילותו של דבקון לבן מתבססת על:

1. הפעלת הרקמה המזנכימלית.

2. העלאת חום הגוף בכ- 10c.

3. עיכוב ההתפתחות של תאי הסרטן (בניסויים על תרביות תאי גידול סרטני).

4. שיפור מערכת החיסון התאית וההומורלית, והגברת תאי T ומאקרופגים.

5. עליית רמת הציטוקינים (Cytokines).

6. שיפור בפעילות הפאגוציטוזיס).

הטיפול מגביר את יצירת התאים הלימפוציטיים, המינוציטיים וההיסטיוציטיים, המשתתפים בתהליך התנגדותו של הגוף למחלה. הוא מגביר את התרבות הלימפוציטים השונים באיברים הלימפטיים, בלוטות התימוס והטחול. כמו כן, חום הגוף עולה בכמעלה אחת, וזאת עקב תהליך שבו מתפתחת מעין דלקת, המגבירה את פעילות כדוריות הדם הלבנות והלימפוציטים. עליית החום מתרחשת בעיקר בכבד.

פעילותו של דבקון לבן הוכחה בהגברת מספר תאי לימפוציטים – תאי ההרג – (Lymphocytes) ונאוטרופילים. לצמח יש סגולה המונעת התפתחות תאי גידול, כנראה בעקבות פעילות של חלבונים מסוימים. הפעילות שלו אינה רעילה, והוכח שיפור קליני במצב הכללי של החולה ואף ירידה בגודלו של הגידול במקרים מסוימים.

השפעתו החיובית הוכחה בגידולים בשד, בריאה ובמערכת העיכול.

בחולים שטופלו באחד ממוצרי דבקון לבן כ- Iscador, Helixor, Plenosol, ואשר סבלו מתופעות שונות המוכרות במחלה, נמצאה ירידה ברמת הכאבים, יותר תיאבון, שינה טובה יותר, שיפור בתפקוד המעי (יציאות), ושיפור במצבו הכללי של החולה. במקרים מסוימים אף הייתה נסיגה של הגידול.

טיפולים אלה מקובלים, אך יכול לתת אותם רק רופא שהוכשר לטפל בשיטה זו.

בחירת סוג דבקון ומשמעותו: על איזה עץ היה טפיל, למי הוא מתאים, לאיזה סוג גידול ולאיזה מין – זכר או נקבה – בחירה זאת נעשית בידי רופאים שהוכשרו לכך.

פעילותו של דבקון ידועה גם במצבים טרום סרטניים (Precancerous), כמו:

1. דלקת של המעי הדק והגס – קרוהן (Crohn's Disease, Ulcerative Colitis).

2. דלקות ונגעים בצוואר הרחם (Cervical Erosions) ושינויים בתאים (Leukopladia).

3. פוליפים בשלפוחית השתן (Papillomatosis of Bladder).

4. פוליפים מרובים במעי הגס (Intestinal Polyposis).

5. דלקת או כיבים כרוניים בקיבה (Chronic Gastric Ulcers).

6. תופעות עור אצל זקנים כ- Senile Keratosis.